החלטה בתיק מ"ת 33155-10-11 - פסקדין

זוהי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת מכשירי פריצה ופריצה לרכב בכוונה לבצע גניבה.

בנוסף, למשיב 2, מיוחסת עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ואילו למשיב 1, מיוחסות בנוסף עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה ללא רישיון.

על פי האמור בעובדות כתב האישום, ביום 19.10.11, קשרו המשיבים קשר להתפרץ לכלי רכב בעיר ב"ש במטרה לגונבם. במסגרת הקשר הגיעו המשיבים, במועד הנ"ל, לרח' וינגייט שעה שהמשיב 1 נוהג ברכב, ולצידו המשיב 2, כשהם מצוידים בכלי פריצה. בהמשך למתואר לעיל, המשיב 2 יצא מן הרכב, ניפץ את שמשת רכב סובארו שהיה בחנייה, כאשר המשיב 1 ממתין בסמוך. בהמשך למתואר לעיל, ניסה השוטר, תומר פלס, לעצור את המשיב 2. המשיב 2 תקף אותו ע"י כך שנגח בראשו וחבט בו עם אגרופיו בפלג גופו העליון.

במהלך הדיון, שנערך בפניי, ביום 30.10.11, הסכים ב"כ המשיב 2 לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אולם לדבריו המדובר בעילה בעצימות נמוכה, כאשר לדבריו לא ברור מדוע מייחסים לשניים עבירה של קשירת קשר. זה הצביע כי הרכב המדובר הינו ישן, ואילו השוטר עצמו לא נחבל כלל, שעה שהמשיב נזקק לטיפול בבית חולים. לדבריו, מדובר בבחור צעיר, שלחובתו הרשעה אחת, ובנסיבות המתוארות לעיל, ניתן להורות על שחרורו לחלופת מעצר, אשר תהא בפיקוח אביו, דודו ובן דודו של המשיב.

ביחס למשיב 2, משישנה הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה, קמה לה גם עילת מעצר, הנלמדת הן מחבירתם של שני המשיבים לצורך ביצוע העבירות, תוך הצטיידות מראש בכלי פריצה וכן תוך חלוקת תפקידים, כאשר המשיב 2 מבצע את פעולת פריצת הרכב, בעוד המשיב 1 לכאורה ממתין לו ברכב המילוט.  העובדה כי משיב  זה מבצע את המעשים המיוחסים לו בעיבורה של עיר בצהרי היום והלכה למעשה כשמסביב עוברי אורח מעידה על תעוזה לא קטנה והיעדר ריסון.

בצד דברים אלו, מקובלים על בית המשפט דברי בא כוחו כי עילה זו הנה בעצימות נמוכה וזאת נוכח טיב העבירה אשר ברגיל אינה נמנית על העבירות שבצידן חזקת מסוכנות סטטוטורית כאשר לא למדתי כי נעשה שימוש באמצעים מיוחדים, נגנב  רכוש רב, או התקיימו יתר הפרמטרים שנמנו כאמור בהלכת פרנקל.

בשים לב לעילת המעצר אשר הינה בעצימות נמוכה בעניינו של המשיב זה ובשים לב לכך שעברו של המשיב אינו מכביד והלכה למעשה כולל הרשעה אחת משנת 2008 , בעבירה שאינה עבירת רכוש, הגעתי לכלל מסקנה כי ניתן לשקול בעניינו שחרור לחלופה. ביחס לכך, כאמור התייצבו בפני בימ"ש בדיון מיום 30.10.11 אביו של המשיב ודודו, אשר התחייבו לשמש כחלופת מעצר . אביו של המשיב הינו אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי ותיקים פתוחים. הלה גינה את המעשים המיוחסים למשיב ולפי דבריו, כרגע נמצא בביתו באופן שיוכל למעשה מרבית היום לפקח על בנו.

בנוסף התייצב מר אלסנא חליל שהינו דודו של המשיב . זה ציין כי מעונין שהמשיב יצטרף אליו לעבודות חשמל וגם כן היה מעונין ליטול חלק במשימת הפיקוח.

התרשמתי כי החלופה המוצעת בשים לב למיוחס למשיב, ולמסוכנות הנשקפת ממנו אשר כאמור אינה ברף הגבוה, יש בה כדי להורות על שחרורו.

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על שחרורו של המשיב 2 בתנאים הבאים:

א.         מעצר בית מלא בכתובת -בלקיה.

ב.         המשיב יהא בפיקוח תמידי ולסירוגין של המפקחים הבאים:

מר אלצאנע, מר אלצאנע., אלצאנע זכריא

ג.          הפקדה כספית בסך 3,000 ש"ח  בשל השעה המאוחרת וכתנאי לשחרור יפקידו המשיבים כעת 2,000 ש"ח והיתרה בסך 1,000 ש"ח תופקד בתוך 48 שעות.

ד.         ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד מהמפקחים בגובה 10,000 ש"ח.

                                    החלטה ביחס למשיב מס' 1

ביחס למשיב זה חלק בא כוחו על קיומן של ראיות לכאורה ומשכך, הפנה ב"כ המבקשת לעיקר הראיות שעניינן הן אלה - צילום וידאו המצוי בתיק החקירה אשר נעשה ע"י קצין בילוש תומר פלס

אליבא ב"כ המבקשת תומר השוטר פלס הסריט את הפריצה לרכב וצלם את 2 המשיבים בזמן המעשה. משכך הרי יש ראייה ישירה כאמור למעורבותו של המשיב בביצוע הפריצה, גם אם כאמור זה רק נכח ברכב.  עוד זה מפנה כי במקביל למעצר משיב 2 נעצר המשיב 1 בסמוך למקום . אל אלה אוסיף לסתירות בדברי המשיב 1 ביחס למעשיו באותו היום ככלל ולעצם הסעתו של המשיב 2 ברכב בפרט.